אחרי תקופה של הזנחה, חזרתי לקרוא.
איזה כיף לשבת עם ספר ביד, להתכרבל בנוחות על הספה או במיטה ולשאוב עם העיניים סיפור חדש ומרתק. הדמיון עובד שעות נוספות, בונה עולמות שלמים דרך תיאורי היצירה, ממציא תמונות חדשות ומעשיר את העולם הפנימי. כמה קסם מתרחש בזמן הקריאה!
לא מזמן ביליתי ערב נעים בשמרטפות והגדול הציע לי לקרוא את סדרת ההמשך ל"פרסי ג'קסון". לא היה צורך בשכנוע רב. יש לי חיבה עזה לספרי נוער, כפי שהם מכונים היום "Young Adults" או בקיצור – YA. בשנים האחרונות התבגרה הקריאה שלי, אבל תמיד כיף לחזור לביקור בארץ הפנטזיה הצעירה יותר.
פתחתי את "הגיבור האבוד" של ריק ריירדן ותוך שלוש שורות כבר נסחפתי לעומק העלילה, קראתי בנשימה עצורה והתענגתי מהמתח ועושר השפה. מתרגמת הספר, יעל אכמון, עשתה עבודה נהדרת.
ציינתי בפני חברה כמה אני נהנית מהתרגום והתפתחה שיחה שלמה על תרגומים יפים ותרומתם להנאת הקריאה.
אני קוראת בעברית ובאנגלית, עם העדפה לשפת המקור כשאפשר, אבל אין ספק שיש ספרים שהתרגום משפר את חוויית הקריאה בהם ועושה חסד עם הקורא. יש הרבה אתגרים בתרגום, כמו קושי להעביר נימה הומוריסטית, משחקי לשון, מושגים חדשים ולפעמים שפה שלמה שלא הייתה קיימת קודם.
דוגמה מצוינת להמצאת שפה שלמה אפשר למצוא בספרי "הארי פוטר". גילי בר הלל הצליחה להעביר בתרגום הנפלא שלה את העולם הקסום על כל גווניו, רבדיו ומשמעויותיו הנסתרות. ג'יי קיי רולינג בחרה שמות בעלי משמעות וכוונה לכל המקומות והדמויות בעולם הקסמים וגילי בר הלל עמדה באתגר בגבורה ויצרה את התרגום בשפה עשירה ומפתה.
דוגמה נוספת אפשר לראות ב"1984" על תרגומיו השונים (יהודית אביטל וג. אריוך – גֶ'נטילה ברוידא) שהתמודדו עם הצורך לעברת עולם שלם של ביטויים שבסופו של דבר נכנסו לשפה ומשמשים עד היום, כמו "שיחדש", למשל.
אתגר נוסף הוא התאמה של חריזה ומקצבים, כמו בספרי דוקטור סוס למשל, שהם ממש שירה. את רובם (34) תרגמה לאה נאור, אחרים תורגמו על ידי לאה גולדברג ואבירמה גולן, בין היתר. בנוסף לקצב ולהומור משחקי הלשון מהווים אתגר מיוחד. לפעמים מופיעים אלמנטים שלא מתאימים לתרבות הישראלית ויש צורך בהתאמה מקומית. לאה נאור נתנה כדוגמה את "לא רעב ולא אוהב" שבמקור מופיעה ירך חזיר ממנה התעלמה בתרגום.
אני זוכרת את סדרת הספרים של אריך קסטנר בהוצאת כתר שקראתי בילדות עם התרגום של אוריאל אופק. בשנת 1999 יצאו הספרים בהוצאה מחודשת עם תרגום מעודכן של מיכאל דק ולראשונה למדתי להעריך את הניואנסים הקטנים של חידוש התרגום והתאמתו לשפה מעודכנת ועכשווית.
כשיצא הספר "שחקן מספר אחת" התרגשתי לקרוא אותו אחרי הקריאה בשפת המקור. הסתקרנתי לגלות כיצד יתורגמו המונחים הייחודיים לספר ודידי חנוך אכן לא איכזב והוציא תחת ידיו תוצאה מבריקה.
אני חושבת שאין מספיק הכרה בתרגום טוב בארץ. התרגום לא מסתכם ב"לעשות טובה" לקורא בהעברה פשוטה משפה זרה לשפה הדבורה. יש בי המון הערכה למתרגמים-מתווכים שמעשירים את עולמי בספרים נפלאים, מתורגמים לעברית מצוינת באהבה והשקעה אינסופית. מדובר באמנות שזירת מילים, תוך רגישות עמוקה ל"כוונת המשורר", הבנת קהל היעד והעשרת עולמו של הקורא. במקרים רבים התרגום מתעלה על המקור בעושר השפה והביטויים, מקפיץ את חווית הקריאה ומענג את הנפש.
האור בקצה המנהרה 